עורך דין תאונת דרכים

תאונת דרכים הינה  תאונה שבה מעורב כלי רכב, לרבות אופנוע.

עוד בטרם קבלת כתב אישום וכבר בשלב החקירה, מומלץ להתייעץ עם עורך  דין. קיימת חשיבות רבה להמשך ההליך המשפטי כאשר אדם מתייעץ עם עורך דין כבר בשלבים מוקדמים של החקירה.

ניתן לראות היום, כי רבים מואשמים בעבירות תנועה, עקב עלייה בתאונות הדרכים בישראל והחמרה בענישה. בעניין זה ראו מחקר שנערך ע"י משטרת ישראל: https://www.police.gov.il/Doc/TfasimDoc/web.pdf

משטרת ישראל מגדירה תאונת דרכים כאירוע שאירע עקב עבירת תעבורה ובשל הימצאו של רכב ו/או הולך רגל בדרך, וכתוצאה מכך נפגע אדם או נגרם נזק לרכוש.

הגדרת תאונת דרכים לפי דיני התעבורה שונה מההגדרה בדיני הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולא כל תאונה המוגדרת כתאונה לפי הפלת"ד, "זוכה" לטיפול של גורמי האכיפה.

באם קיבלת זימון לדיון בבית המשפט לתעבורה, עליך לפנות במיידית לעו"ד המתמחה בדיני תעבורה. עדיף לעשות זאת עוד טרם הזימון לבית המשפט וכבר בזימון לחקירה. מומלץ להיוועץ עם עורך דין תאונות דרכים בטרם מסירת גירסה במשטרה.

יש לפנות במיידית לעו"ד המתמחה בתחום דיני התעבורה מייד לאחר מעורבתך באירוע תאונת דרכים. מומלץ להיוועץ עם עורך דין תאונות דרכים בטרם מסירת גרסה במשטרה.

מתי יוגש כתב אישום בגין תאונת דרכים

היות ותאונת דרכים מתרחשת עקב עבירה, סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התמש"ב-1982 קובע באם יוגש כתב אישום:

1. "ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל היעדר עניין לציבור תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
2. פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60; (תאונות דרכים קטלניות)
3. קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);
4. על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר מחוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה".

שני תנאים מצטברים נקבעו לשם הגשת כתב אישום בגין תאונת דרכים:

1. ראיות לכאורה בתאונת דרכים

על מנת להוכיח אשמה של נהג בגרימת תאונת דרכים, על המדינה שהינה המאשימה, תביעה או הפרקליטות, להוכיח כי הנהג עבר עבירת תעבורה שגרמה לתאונת דרכים.

על מנת להוכיח זאת על המדינה להציג ראיות לבית המשפט המוכיחות מעבר לספק סביר את האשמה של הנהג לגרימת התאונה.

הראיות להוכחת אשמה של נהג נאשם כוללות עדויות מעורבים (עדי ראיה, הולכי רגל, נהגים אחרים,), סימנים על הכביש (סימני החלקה, סימני בלימה,  חריצים בכביש, כתמי שמן/דם), סימנים על רכבים אחרים (סימני שפשוף, עיקום פח, סימני צבע), סרטוני מצלמות ועוד.

ראיות אלה בדרך כלל נאספות גם על ידי בוחן תנועה המגיע לזירת התאונה וגם על ידי עדים אחרים.

 2. עילת עניין לציבור בתאונת דרכים

התביעה תקבע מהו האינטרס הציבורי להגשת כתב אישום.

במרבית המקרים בהם נפגע אדם, מוגש כתב אישום בתעבורה כנגד האחראי לתאונה, גם אם הנפגע הוא זה שגרם לתאונת הדרכים. לגבי תאונות דרכים בהן נגרם נזק בלבד, יוגש כתב אישום במידה והנזק חמור ו/או עקב עבירת התעבורה חמורה אשר גרמה לנזק.

קיימים מקרים בהם יוגש כתב אישום בגין אירוע של תאונת דרכים על אף שהנהג לא עבר כל עבירת תעבורה אשר גרמה לתאונה ואינו אחראי לגרימת התאונה אך מאחר ולא מילא אחר חובותיו של נהג המעורב בתאונת דרכים, יוגש נגד הנהג כתב אישום בגין אי מילוי החובות ולא עקב גרימת התאונה, גם במקרה ונגרם נזק לרכוש בלבד!

אחריות לגרימת התאונה

תאונת דרכים הוא אירוע אליו חשוף כל נהג.

רוב תאונות הדרכים מתרחשות עקב חוסר תשומת לב לתנאי הכביש ולחוסר ריכוז ובאופן מפתיע בדרך לבית ובסמוך לתום יום העבודה.

חלק ניכר של תאונות הדרכים מתרחשות עקב חציית צמתים באי ציות לאור אדום, אי מתן זכות קדימה ואי ציות לתמרור עצור, סטייה מנתיב או עקיפה.

מקרים אלה נגרמים לרוב עקב חוסר תשומת לב וחוסר זהירות ו/או נהיגה רשלנית.

ראו מחקר אגף התנועה בנושא זה: https://www.police.gov.il/Doc/TfasimDoc/web.pdf