סעיף 38 לפקודת התעבורה קובע עונש מינימאלי של 3 חודשים פסילה בגין מצבים הבאים:
- תאונות דרכים אשר נגרמו כתוצאה מעבירות תעבורה המפורטות בתוספת השנייה לפקודה:
- עבירות לפי הפקודה:
- סעיף 62(2) – נהיגה בקלות ראש וברשלנות
- סעיף 62(4) – נהג המסרב להזדהות (שם ומען)
- סעיף 65 – אי עצירת רכב לפני מסילת ברזל
- תקנה 320(א) – תקינות מערכה ההיגוי
- עבירה לפי תקנה 22(א) לגבי אי מתן זכות קדימה לפי תמרור.
- תקנה 26(4) – נהיגה במצב השולל שליטה ברכב או ראיית הדרך והתנועה בה.
- תקנה 27(4) – לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.
- תקנה 45(1) – נסיעה לאחור שיש בה כדי לגרום סיכון או פגיעה.
- תקנה 51 – נהיגה במהירות שלא בהתאם לתנאי הדרך
- תקנה 56 – אי עצירה לפני מפגש רכבת
- תקנה 57 – מעבר אוטובוס במפגש סלול
- תקנה 64(ג) – אי מתן זכות קדימה לדרך החוצה או בתמזגות כבישים
- תקנה 64(ד) – עצור! ותן זכות קדימה בצומת
- תקנה 99(א) – נהיגה עם אורות הגבוהים המפריעה לנהגים אחרים
- תקנה 436 או 438 – הפרת חובות זהירות של נהג ברכב ציבורי
- עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) לגבי מהירות העולה ביותר מ-30 קמ"ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ-40 קמ"ש מעל המהירות המרבית המותרת, בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה.
- על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב גרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש.
תאונת דרכים אשר נגרמת כתוצאה מאחת או יותר מהעבירות המפורטות לעיל או כאשר כל עבירת תעבורה, ולו הקלה ביותר, גורמת לתאונת דרכים בה נגרמו חבלות של ממש, הנהג הפוגע צפוי לענישה מינימלית של 3 חודשי פסילה.
חבלות של ממש מוגדרות חבלות מסוג שברים, פצעים ואף חתך קל.
בתאונה שתוצאתה תאונת דרכים בה נגרמו חבלות של ממש, טווח הענישה הינו ממספר חודשי פסילה במקרים הקלים ביותר, ועד עונשי מאסר בפועל ושנים של פסילת רישיון נהיגה.