הסדר מנהלי – עבירות החזקה ושימוש עצמי בקנאביס מטופלות כיום כעבירה מנהלית, ללא אישום פלילי, עם קנס של 500 ש"ח (החזקה או שימוש פרטי) או 1,000 ש"ח (שימוש במקום פומבי).

במקרה של הפרת תנאים או התנגדות להסדר, ניתן להגיש כתב אישום פלילי.

מה זה אומר "שלא לשימוש עצמי"?

כמות גדולה – כמות שמעל 15 גרם (לעיתים אף פחות, בנסיבות מסוימות) עשויה להיחשב שלא לשימוש עצמי.

אריזה, חלוקה – סם שמחולק לאריזות קטנות, מצביע לרוב על כוונה להפצה או סחר.

נסיבות נוספות – למשל, מציאת הסם יחד עם שקיות, משקולות, סכום כסף גדול, או מכשירים לאריזה.

משמעות משפטית – עבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי נחשבת חמורה יותר מהחזקה לשימוש עצמי, ומטופלת בכתב אישום פלילי, עם עונשים כבדים יותר – עד מאסר בפועל.

החזקת קנאביס "שלא לשימוש עצמי" היא מונח משפטי שמשמעותו שהכמות או הנסיבות מרמזות על כוונה להפיץ, לסחור או להפצה לאחרים, ולא רק לצריכה אישית. החוק מבחין בין החזקה לשימוש עצמי (עד 15 גרם קנאביס, לרוב קנס מנהלי ללא אישום פלילי בפעם הראשונה), לבין החזקה שלא לשימוש עצמי – שמטופלת בחומרה רבה יותר, עד מאסר בפועל במקרים חמורים. החזקת קנאביס שלא לשימוש עצמי מתאפיינת בדרך כלל בהחזקה בכמות או בנסיבות שמעידות על כוונה להפיץ או לסחור בסם, למשל, חלוקה לאריזות.

בת"פ (חיפה) 51499-08-19 מדינת ישראל נ' בנעים (9.8.2020):

הנאשם הורשע בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכתו העצמית. הוא החזיק 616 גרם קנבוס (מחולק ל-35 יחידות) שקית במשקל כחצי ק"ג ו – 67.43 גרם חשיש

בית המשפט קבע כי מדובר במשקל גבוה מאוד, שמעיד על כוונה להפצה או סחר ולא לשימוש עצמי. מתחם הענישה שנקבע בפסק הדין נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל של 12 חודשים, תלוי בנסיבות.

בת"פ (באר שבע) 14656-12-20 מדינת ישראל נ' פאדי (10.3.2021):

הנאשם הורשע בהחזקת 457 גרם קנבוס. בית המשפט קבע שמתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

החוק בישראל קובע כי עבירות אלו הן חמורות במיוחד, ונושאות עמן עונשים של עד 20–25 שנות מאסר במקרים מסוימים.

עם זאת, בשנים האחרונות מתקיים דיון ציבורי ער סביב מדיניות האכיפה כלפי קנאביס, אך בית המשפט העליון אינו משנה את הוראות החוק בנושא עבירות של ייצור או הפצה בקנה מידה משמעותי.

בג"ץ 503/21 (העתירה לבטל את האיסור על שימוש וצריכה של קנאביס):

בית המשפט דחה עתירה לבטל את האיסור על שימוש והחזקת קנאביס, וקבע כי אין מקום להתערבות שיפוטית במדיניות החקיקה בנושא זה. בית המשפט הדגיש כי הנושא נמצא בבחינה מחודשת על ידי הממשלה, אך עדיין אין שינוי בחוק.

בג"ץ 3233/22 (בקשה לאפשר גידול עצמי של קנאביס רפואי):

בית המשפט דחה את העתירה לאפשר גידול עצמי של קנאביס רפואי, וקבע כי ההחלטה הממשלתית שלא לאפשר גידול עצמי מבוססת על שיקולים ראויים, כגון חשש לשימוש יתר, גניבה וזליגה לשוק השחור. העתירה נדחתה על הסף, אך בית המשפט לא קבע מסמרות לגבי מקרים פרטניים עתידיים.

ישנם מקרים חריגים שבהם בית המשפט ביטל כתבי אישום נגד אנשים שגידלו קנאביס (בעיקר לצריכה עצמית או מסיבות רפואיות), במיוחד כאשר מדובר באנשים ללא עבר פלילי, קשישים, או אנשים עם מצוקה רפואית.

לדוגמה, בית משפט השלום בירושלים ביטל כתב אישום נגד אישה בת 70 שנתפסה עם שתילי קנאביס, וקבע כי אין הצדקה להליך פלילי במקרה זה.

במקרה אחר, שופט ביטל הרשעה של גבר שגידל 64 צמחי קנאביס וקבע כי מדובר במקרה חריג, אך לא מדובר בפסיקה שמהווה תקדים מחייב.

ת"פ (שלום) 18368-05-19 מדינת ישראל נ' פלוני (02.02.2023) – מכירת קנאביס בכמויות קטנות (סחר בסמים מסוכנים).

העונש: 200 שעות שירות לתועלת הציבור, 5 חודשי מאסר על תנאי, 3 חודשי מאסר על תנאי נוסף, קנס של 1,000 ש"ח והתחייבות כספית שלא לעבור עבירות סמים במשך שנתיים.

במקרה זה,  בית המשפט התחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בהיעדר עבר פלילי רלוונטי ובשיתוף הפעולה שלו.

רע"פ 8632/19 בן כהן נ' מדינת ישראל (05.01.2020) – 13 מכירות קנאביס בכמויות קטנות.

העונש: בתחילה 400 שעות שירות לתועלת הציבור וצו מבחן, אך לאחר הפרת תנאי המבחן הוטלו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ותנאי נוסף.

ת"פ 34271-10-18 מדינת ישראל נ' אור שמואל דהן (23.03.2019) – 2 עבירות סחר בקנאביס באמצעות טלגראס והחזקה לשימוש עצמי.

העונש: ללא הרשעה, צו מבחן לשנה. בית המשפט התחשב בגילו הצעיר של הנאשם (בן 18), היעדר עבר פלילי ושיקום מרשים.

ת"פ 21679-04-15 מדינת ישראל נ' שאול בראנץ (24.02.2016) – סחר בקנאביס.

העונש: שירות לתועלת הציבור. בית המשפט התחשב בגילו המבוגר של הנאשם ובמצבו הרפואי החמור.