אני, עו"ד ורד שי, עו"ד פלילית ועו"ד בתחום התעבורה. במשך שנים רבות הייתי קצינת משטרה בתפקידים רבים, קצינת חקירות, קצינת נפגעי עבירה פלילית, קצינת אלימות במשפחה ועבירות מין, מפקדת יחידות תביעה. מאז פרישתי ממשטרת ישראל, אני מייצגת חשודים ונאשמים בעבירות פליליות ובעבירות תעבורה. באופן טבעי, בשל נסיוני, הנני מייצגת נפגעי עבירה פלילית.
אני מצוידת בסל כלים ייחודי וזאת בשל נסיוני הרב בתחומים בהן אני מייצגת וזאת בשל היכרותי עם מערכת אכיפת החוק, מערכת התביעה ונסיוני הרב.
התעללות גננת או איש צוות בגן ילדים נחשבת בישראל לעבירה פלילית חמורה, במיוחד כאשר מדובר בילדים רכים בשנים שהינם חסרי ישע ותלויים באמון ובטיפול של הגננת וצוות הגן. בשנים האחרונות ישנה עלייה במודעות ובעכבות מקרים מתוקשרים וחקיקה הדוקה, כולל חובת דיווח, התקנת מצלמות והחמרה בענישה במקרים החוזרים ונשנים (ראה פרשת כרמל מעודה ).
סעיף החוק ויסודותיו
עבירת ההתעללות בגן ילדים מוסדרת בעיקר באמצעות סעיף 368ג לחוק העונשין העוסק ב"התעללות בקטין או בחסר ישע ע"י אחראי". החוק קובע כי אדם שאחראי לקטין (לרבות גננת, מטפלת וכל אנשי הצוות) ומבצע בו, בנסיבות כסדרן או בנסיבות מחמירות, התעללות פיזית, נפשית או מינית – עובר עבירה שעונש בצידה עד 9 שנות מאסר בפועל בגין התעללות מתמשכת או בנסיבות מחמירות.
כאשר ההתעללות הובילה לחבלה חמורה או לנזק נפשי משמעותי – הענישה נטה להיות בחלק הגבוה של מדרג הענישה, בפרט כאשר יש תיעוד (מצלמות/עדויות).
גם במעשה בודד אך חמור במיוחד עשויה להיגזר שנתיים עד ארבע שנות מאסר.
מקרים חמורים במיוחד שהובילו למוות (נדירים) נידונים לעיתים כסעיפים של גרימת מוות ברשלנות או אפילו הריגה – עונשי מאסר ממושכים במיוחד.
עבירות נוספות והחמרות:
בנוסף להתעללות – ניתן לעיתים להרשיע גם בתקיפה בנסיבות מחמירות.
אי-מילוי חובת הדיווח על פגיעה בילד – עבירה פלילית בפני עצמה, עמה ניתן לצרף עונשי מאסר/קנסות.
לעיתים נאשמים אנשי צוות נוספים, לא רק הגננת הראשית, בגין סיוע/השתתפות בביצוע העבירה או אי-מניעת פשע.
בנוסף, ישנה חובת דיווח – חובת כל אזרח ובפרט אנשי חינוך, לדווח לרשויות על כל חשד למעשה התעללות בילדים במסגרת חינוכית. אי-מילוי חובת הדיווח מהווה אף הוא עבירה פלילית.
התעללות לפי החוק מוגדרת כמעשה מכוון הגורם סבל גופני או נפשי ממשי לקטין או חסר ישע.
התעללות פיזית: תקיפה, מכות, טלטול, מניעת אוכל, קשירה, הטחת ילד.
התעללות נפשית: השפלות חוזרות, עלבונות, הפחדות, בידוד חברתי, איומים קבועים.
פגיעה מינית: כל ניצול מיני, גם אם לא כרוך במגע פיזי.
חשוב להבחין בין פעולה משמעתית נקודתית במסגרת גן ובין דפוסים חוזרים, מתמשכים וסדיסטיים שמוגדרים כהתעללות פלילית.
פרשת כרמל מעודה בראש העין הכאות, קשירה, הטחת ילדים למזרן, מניעת אוכל – 9.5 שנות מאסר לגננת הראשית, 24 חודשי מאסר לסייעת
גן בקריית ביאליק בעיטות, השפלות פיזיות, דחיפה בחוזקה עבודות שירות בלבד לגננת
גן בעכו (גן "זאטוטים") סימנים כחולים, טלטולים, סגירה ממושכת בלול חקירה ומשפט בשל ראיות ממצלמות
מקרה נהריה וקריות – דחיפה, צרחות, מניעת השתתפות בפעילות, השפלות, מאסרים קצרים, גזרי-דין מגוונים בהתאם לחומרה
החמרה בענישה: בתי המשפט בד"כ מחמירים עם עוברי עבירה בשל חומרת התוצאה הלא הפיכה והשפעתה ארוכת הטווח על הילדים. המגמה היא להחמיר בעונשים, במיוחד כאשר יש תיעוד ממצלמות.
הבחנה בין תקיפה להתעללות: פגיעה חד-פעמית לרוב תוביל להרשעה בתקיפה, בעוד דפוס חוזר או ממושך ייחשב להתעללות – עם ענישה מחמירה יותר.
אחריות נרחבת: גם מטפל/ת או סייע/ת, ולא רק הגננת הראשית, עשויים לשאת באחריות פלילית; לעיתים אף גורמים מנהליים (הרשות העירונית או משרד החינוך) נתבעים באחריות אזרחית.
ראיית מצוקה התנהגותית: בתי המשפט מתחשבים במצוקת הילדים ובפגיעה הנפשית, גם כאשר אין נזק גופני מובהק.
תפקיד המצלמות: המצלמות בגן מהוות ראיה קריטית בהוכחת דפוסי ההתעללות וניהול ההליך הפלילי.
חוק המצלמות
ב-2019 עברה חקיקה המחייבת התקנה של מצלמות בגני ילדים. הצפייה מתבצעת רק במקרה של חשד ממוקד, להבטחת פרטיות הילדים אך גם לצרכי ראיות.
חובת הדיווח
כל איש צוות חינוכי מחויב לדווח לרשויות מיידית על כל חשד באירוע התעללות; אי-דיווח – עבירה פלילית.
אמנת זכויות הילד
ישראל מחויבת, כחברת האו"ם, להבטיח לילד הגנה מפני כל צורה של התעללות.
סנקציות אזרחיות
מלבד ההליך הפלילי, ניתן להגיש תביעות אזרחיות לפיצוי בגין נזק לילד, נגד הגננת, העובדים והמפעילים.
סנקציות פליליות על גננות שהתעללו בילדים בישראל
עבירת התעללות בקטין או בחסר ישע – עונשים:
בעשור האחרון הורשעו גננות ועובדי צוות במספר תיקים בתחום הענישה בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לבין מספר שנים – תלוי כמות המעשים, חומרתם, ותוצאותיהם.
קנס כספי – לעיתים נלווה למאסר.
הגבלות בתעסוקה – שלילת אפשרות לעבוד עם ילדים לשנים רבות או לצמיתות.
רישום פלילי – המשליך גם על אפשרויות תעסוקה בעתיד ומעמדו החברתי של הנאשם.
פיצוי לנפגעים – פסקי דין כוללים לא פעם גם פיצוי כספי למשפחות ולילדים.
פסילה מקצועית – שלילת רישיון עיסוק/ניהול מסגרת חינוכית.
אני, עו"ד ורד שי, חרטתי על דגלי מתן שירות אישי תוך מתן דגש על ייצוג מקצועי ודיסקרטי.
אין באמור בתוכן או במאמרים על מנת להוות ייעוץ משפטי
2025@ כל הזכויות שמורות לעו"ד ורד שי