התעללות בחסרי ישע
בגני ילדים/מעונות

התעללות גננת או איש צוות בגן ילדים נחשבת בישראל לעבירה פלילית חמורה, במיוחד כאשר מדובר בילדים רכים בשנים שהינם חסרי ישע ותלויים באמון ובטיפול של הגננת וצוות הגן. בשנים האחרונות ישנה עלייה במודעות ובעכבות מקרים מתוקשרים וחקיקה הדוקה, כולל חובת דיווח, התקנת מצלמות והחמרה בענישה במקרים החוזרים ונשנים (ראה פרשת כרמל מעודה ).

סעיף החוק ויסודותיו

עבירת ההתעללות בגן ילדים מוסדרת בעיקר באמצעות סעיף 368ג לחוק העונשין העוסק ב"התעללות בקטין או בחסר ישע ע"י אחראי". החוק קובע כי אדם שאחראי לקטין (לרבות גננת, מטפלת וכל אנשי הצוות) ומבצע בו, בנסיבות כסדרן או בנסיבות מחמירות, התעללות פיזית, נפשית או מינית – עובר עבירה שעונש בצידה עד 9 שנות מאסר בפועל בגין התעללות מתמשכת או בנסיבות מחמירות.

כאשר ההתעללות הובילה לחבלה חמורה או לנזק נפשי משמעותי – הענישה נטה להיות בחלק הגבוה של מדרג הענישה, בפרט כאשר יש תיעוד (מצלמות/עדויות).

גם במעשה בודד אך חמור במיוחד עשויה להיגזר שנתיים עד ארבע שנות מאסר.

מקרים חמורים במיוחד שהובילו למוות (נדירים) נידונים לעיתים כסעיפים של גרימת מוות ברשלנות או אפילו הריגה – עונשי מאסר ממושכים במיוחד.

עבירות נוספות והחמרות:

בנוסף להתעללות – ניתן לעיתים להרשיע גם בתקיפה בנסיבות מחמירות.

אי-מילוי חובת הדיווח על פגיעה בילד – עבירה פלילית בפני עצמה, עמה ניתן לצרף עונשי מאסר/קנסות.

לעיתים נאשמים אנשי צוות נוספים, לא רק הגננת הראשית, בגין סיוע/השתתפות בביצוע העבירה או אי-מניעת פשע.

בנוסף, ישנה חובת דיווח – חובת כל אזרח ובפרט אנשי חינוך, לדווח לרשויות על כל חשד למעשה התעללות בילדים במסגרת חינוכית. אי-מילוי חובת הדיווח מהווה אף הוא עבירה פלילית.