עבירת גרימת מוות ברשלנות בישראל היא אחת העבירות החמורות ביותר בדין הפלילי, אף שאינה דורשת כוונה פלילית. היא מעוגנת בחוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיף 304, ומתארת מצב שבו אדם גרם למותו של אחר עקב רשלנות חמורה, ללא מודעות מלאה לתוצאות מעשיו.

על מנת להרשיע אדם בגרימת מוות ברשלנות, יש להוכיח מספר יסודות עיקריים:

חובת זהירות – על הנאשם חלה חובה לנקוט משנה זהירות כלפי הזולת, בהתאם לנסיבות ולמעמדו.

התרשלות – הנאשם לא נקט באמצעי הזהירות הסבירים שהיה עליו לנקוט.

קשר סיבתי – קיים קשר ברור בין מעשה הרשלנות לבין המוות.

צפיות התוצאה – אדם סביר היה יכול לצפות שההתנהגות הרשלנית עלולה להוביל למוות.

העדר כוונה פלילית – אין צורך להוכיח כוונה לגרום למוות, אלא די ברשלנות חמורה בנסיבות העניין.

העונש בחוק

העונש המרבי בגין גרימת מוות ברשלנות הוא שלוש שנות מאסר (סעיף 304 לחוק העונשין). עונש זה נמוך בהשוואה לעבירות המתה חמורות יותר, כמו המתה בקלות דעת (עד 12 שנות מאסר) או רצח, שבהן יש דרישה להוכחת כוונה או אדישות כלפי חיי אדם.

תאונות דרכים

בעשורים האחרונים, מקרים רבים של גרימת מוות ברשלנות נדונים בהקשר של תאונות דרכים. לדוגמה, נהגים שפגעו והובילו למותם של הולכי רגל או נוסעים אחרים עקב נהיגה רשלנית, כגון אי מתן זכות קדימה, מהירות מופרזת או שימוש בטלפון נייד.

רשלנות רפואית

מקרים בהם רופאים או צוות רפואי לא נקטו באמצעי הזהירות הנדרשים, דבר שהוביל למותו של מטופל.

רשלנות בטיחותית

במקרים של אסונות בטיחותיים, כמו אסון נחל צפית.

למשל, אסון נחל צפית

שני מנהלי מכינה הורשעו בעשר עבירות של גרימת מוות ברשלנות ובשתי עבירות של גרימת חבלה ברשלנות. בית המשפט קבע כי היה עליהם לצפות את הסכנה ולמנוע את הכניסה לנחל בזמן שיטפון. פסק הדין הדגיש את חשיבות קדושת החיים ואת האחריות המוטלת על מי שמנהל פעילות קבוצתית. מנהלי מכינה הורשעו בגרימת מוות ברשלנות לאחר שהתירו למשתתפים להיכנס לשטח מסוכן בזמן שיטפון. בית המשפט הדגיש כי היה עליהם לצפות את הסכנה ולמנוע את הכניסה.

עבירות נוספות

דוגמאות נוספות כוללות רשלנות בשימוש בכלי נשק, מכונות או ציוד מסוכן.

או למשל, תאונות דרכים

בפסק דין שניתן בבאר שבע ב 2023 נגזר על נאשם בגין עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ופסילת רישיון לתקופה ארוכה.

אם כן, גרימת מוות ברשלנות היא עבירה פלילית חמורה, אף שאינה דורשת כוונה פלילית. היא מתמקדת ברשלנות חמורה שגרמה למותו של אדם, והיא רלוונטית במיוחד בתחומי התחבורה, הרפואה, הבטיחות והתעשייה. העונש המרבי הוא עד שלוש שנות מאסר, אך בית המשפט רשאי להחמיר או להקל בעונש בהתאם לנסיבות המקרה.