תאונת דרכים קטלנית
תאונת דרכים קטלנית
עו"ד ורד שי
אני, עו"ד ורד שי עוסקת בתחום הדין הפלילי ובדיני תעבורה.
במשך שנים רבות הייתי קצינת משטרה בתפקידים רבים, קצינת חקירות, קצינת נפגעי עבירה פלילית, קצינת אלימות במשפחה ועבירות מין, מפקדת יחידות תביעה.
מאז פרישתי ממשטרת ישראל, אני מייצגת חשודים ונאשמים בעבירות פליליות ובעבירות תעבורה. באופן טבעי, בשל נסיוני, הנני מייצגת נפגעי עבירה פלילית.
אני מצוידת בסל כלים ייחודי וזאת בשל נסיוני הרב בתחומים בהן אני מייצגת וזאת בשל היכרותי עם מערכת אכיפת החוק, מערכת התביעה ונסיוני הרב.
תאונת דרכים קטלנית הוא אירוע טראגי שבו אדם או יותר, מאבדים את חייהם בעקבות תאונה בכביש. בישראל, תאונות דרכים קטלניות מטופלות במסגרת חוקית רחבה הכוללת חקיקה פלילית, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ופסיקה משפטית שמטרתה להגן על נפגעים ולהרתיע התנהגויות מסוכנות בכביש.
במקרה של תאונה קטלנית, הנהג האשם עלול להיחשף לכתב אישום בגין עבירות פליליות שונות כדלקמן:
גרימת מוות ברשלנות (סעיף 304 לחוק העונשין) – כאשר הנהג גרם למוות ללא כוונה, אך ברשלנות חמורה. מנעד הענישה בין מאסר בפועל של 6 חודשים עד 3 שנים.
הריגה בתאונת דרכים – עבירה חמורה יותר מגרימת מוות ברשלנות. הריגה מיוחסת לנהג כאשר הנהג פעל בקלות דעת, פזיזות או בשכרות. הענישה יכולה להגיע עד 20 שנות מאסר.
תיקון 137 לחוק העונשין מגדיר מדרג ענישה רחב יותר לעבירות המתה בתאונות דרכים, כולל המתה בקלות דעת והמתה בנסיבות של אחריות מופחתת.
תאונות דרכים קטלניות בישראל מהוות תופעה חמורה ומתמשכת,
עם מאות הרוגים מדי שנה, כאשר חלק משמעותי מהנפגעים הם הולכי רגל – ובפרט במעברי חצייה.
היקף תאונות הדרכים הקטלניות בישראל
בשנת 2024 נהרגו 436 בני אדם ב-403 תאונות דרכים קטלניות – הנתון הגבוה ביותר מאז 2007, ומדובר בעלייה של כ-21% לעומת הממוצע בשנים 2021–2023. בשנת 2023 נהרגו 358 בני אדם ב-336 תאונות קטלניות, כאשר 28% מההרוגים היו הולכי רגל. בערים הגדולות, כמו תל אביב-יפו וירושלים, נרשם מספר גבוה במיוחד של תאונות חמורות וקטלניות.
שדה הראיה של הנהג הוא גורם קריטי בבחינת אחריותו לתאונה.
בתי המשפט מדגישים כי על נהג להתאים את מהירותו ותשומת ליבו כך שיוכל להבחין בהולך רגל המתקרב למעבר חצייה, גם אם שדה הראיה מוגבל בשל רכבים חונים, עצים או כל גורם אחר.
נהג שאינו נוקט משנה זהירות במקומות בהם שדה הראיה מוגבל, עלול להיחשב רשלן ואף מורשע בעבירה פלילית במקרה של תאונה קטלנית.
שדה הראיה הוא מרכיב מרכזי בקביעת אחריות והרשעה של נהגים בתאונות דרכים עם הולכי רגל במעבר חצייה בישראל. בתי המשפט בוחנים בכל מקרה את תנאי שדה הראיה של הנהג והולך הרגל, את מיקום כלי הרכב, את מהירות הנסיעה ואת האפשרות להבחין בהולך הרגל מבעוד מועד.
בתי המשפט בישראל מחמירים בענישה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות או הריגה בתאונות דרכים קטלניות, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בהולך רגל במעבר חצייה.
בפסיקה נקבע כי חובת הזהירות של נהג כלפי הולך רגל במעבר חצייה היא מוגברת, ועליו לצפות להימצאות הולכים, להאט ואף לעצור לחלוטין אם שדה הראיה מוגבל.
במקרים בהם הוכח כי הנהג לא האט, לא בחן את שדה הראיה או לא נתנו זכות קדימה – הורשעו נהגים בעבירות חמורות ועונשם נקבע למאסר בפועל, שלילת רישיון ממושכת ופיצוי כספי למשפחות הנפגעים.
כאשר קיימים נסיבות מחמירות (מהירות מופרזת, שימוש בטלפון, שכרות), ההרשעה היא בעבירת הריגה ולא רק גרימת מוות ברשלנות.
עקרונות מרכזיים בפסיקה:
נהג מחויב להתאים את נהיגתו לתנאי הדרך ולוודא ששדה הראיה שלו מאפשר לו להבחין בהולכי רגל המתקרבים או עומדים בסמוך למעבר חצייה. גם כאשר קיימים גורמים שמגבילים את שדה הראיה (למשל: רכבים חונים, עצים, עיקול בכביש), מצופה מהנהג להאט, לגלות משנה זהירות ולהיות מוכן לעצירה.
בתי המשפט מדגישים כי מעבר החצייה הוא "מבצרו של הולך הרגל", וחובת הזהירות של הנהג כלפי הולך רגל במעבר חצייה היא מוגברת. נהג אינו יכול לטעון "הופתעתי" אם לא נקט באמצעי זהירות נדרשים במצב של שדה ראיה מוגבל.
כאשר מתברר כי שדה הראיה היה חסום או מוגבל, אך עדיין היה בידי הנהג להבחין בהולך הרגל אם היה נוהג בזהירות, ייטה בית המשפט להרשיע אותו ברשלנות ואף בעבירות חמורות יותר. לעומת זאת, אם יוכח כי הולך הרגל הופיע בפתאומיות ממקום מוסתר לחלוטין, ולא הייתה לנהג אפשרות סבירה להבחין בו – ייתכן שבית המשפט יטה לזכות את הנהג או להקל בעונשו.
במקרים שבהם לא הוכח מה היה שדה הראיה של הנהג, מהירותו, או מיקומו של הולך הרגל – ייתכן שבית המשפט יתקשה להרשיע ברשלנות, במיוחד אם התביעה לא הוכיחה שהתאונה הייתה נמנעת אילו ננקטו אמצעי זהירות.
לעיתים, ליקויים בתשתית (כמו מעבר חצייה מוסתר או מסומן לא נכון) עשויים להשפיע על קביעת האחריות, אך אינם פוטרים את הנהג מחובת הזהירות כלפי הולכי רגל.
להלן דוגמאות עקרוניות מפסיקת בתי משפט לתעבורה בישראל בנוגע לתאונות דרכים קטלניות:
- אחריות נהג בתאונה קטלנית עם הולך רגל – שדה ראיה
בפסקי דין רבים נקבע כי נהג המתקרב למעבר חצייה מחויב לגלות משנה זהירות, במיוחד כאשר שדה הראיה מוגבל בשל רכבים חונים, עצים, או כל גורם אחר. לדוגמה, בתיק 8699-11-23, בית משפט לתעבורה מחוז מרכז, 2024) נדון מקרה של תאונה קטלנית עם הולך רגל. בית המשפט הדגיש כי הנהג לא האט ולא בחן את שדה הראיה כראוי, ולכן הורשע בגרימת מוות ברשלנות. נקבע כי "גם כאשר שדה הראיה מוגבל, חובת הזהירות של הנהג גוברת, ועליו להיערך לאפשרות הופעת הולך רגל".
- תאונת פגע וברח קטלנית
במקרה נוסף, נהג שפגע בהולכת רגל בעת שחצתה מעבר חצייה, לא עצר לסייע, ונהג ללא רישיון נהיגה בתוקף, נדון לעונש של שישה חודשי מאסר בפועל. בערעור על העונש, בית המשפט הדגיש את החומרה שבהתנהלות הנהג – גם בשל הפגיעה הקטלנית וגם בשל בריחתו מזירת התאונה.
- אחריות נהג גם כאשר קיימים ליקויים בתשתית
בתי המשפט קבעו כי גם כאשר מעבר החצייה מסומן באופן לקוי או שדה הראיה מוסתר בשל תשתית לקויה, אין בכך כדי לפטור את הנהג מחובת הזהירות. עליו להתאים את נהיגתו לתנאי הדרך ולצפות לסיכון. בפסקי דין שונים הודגש כי "נהג נדרש להאט ולהיות מוכן לעצירה מוחלטת, במיוחד כאשר קיים סיכון להימצאות הולך רגל".
כפי שקבע בית המשפט העליון ישנם כללים בסיסיים במקרים מעין אלו, המהווים
מעין "מפת דרכים" לקביעת עונשו של נאשם במקרה של אחריות לגרימת תאונת דרכים קטלנית.
א. ראוי לגזור עונש מאסר בפועל.
ב. בדרך כלל הנסיבות האישיות אינן בעלות משקל הגורמות לחריגה מכלל זה.
ג. אמת המידה הקובעת היא – דרגת הרשלנות.
מתוך ע"פ 6755/09 ארז אלמוג נ' מדינת ישראל (16.11.2009). כבוד השופט הנדל:
"נדמה שקיימים שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות.
1. ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה.
2. בדרך-כלל הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים.
3. אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות."
לעניין מספר הקורבנות והנפגעים, ניתן משקל נוסף.
בתי המשפט בישראל מתייחסים בחומרה לתאונות דרכים קטלניות, ומבחינים בין רשלנות לבין קלות דעת או פזיזות, המשפיעות על חומרת העונש.
הפסיקה מדגישה את חשיבות ההרתעה ומניעת תאונות, אך גם שוקלת נסיבות אישיות, כגון היעדר עבר פלילי או תרומה חברתית של הנאשם.
חוק זה מטיל אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה לפצות את הנפגעים בגין נזקי גוף, ללא תלות בשאלת האשמה. כלומר, גם מי שגרם לתאונה או נפגע כתוצאה מאשמתו, זכאי לפיצוי מחברת הביטוח של הרכב בו נסע. החוק מגן גם על תלויים במנוח במקרה של מוות בתאונה, ומאפשר להם לקבל פיצויים על אובדן פרנסה ותמיכה.
נהג שגרם לתאונה קטלנית בזמן ששהה תחת השפעת אלכוהול הורשע בהריגה וקיבל עונש מאסר ממושך.
מקרים בהם נהגים שנסעו במהירות גבוהה בהרבה מהמותר גרמו לתאונות קטלניות, והורשעו בעבירות הריגה או גרימת מוות ברשלנות.
מקרים בהם רשלנות של קבלנים או מנהלי עבודה באתרי בנייה סמוכים לכביש הובילה לתאונות קטלניות עם מעורבות כלי רכב.
תאונה קשה שגרמה למספר הרוגים ופציעות קשות, שבה נהג חצה קו הפרדה לבן וגרם להתנגשות חזיתית. המקרה עורר דיון ציבורי רחב על נהיגה מסוכנת ועל אכיפת חוקי התנועה.
תאונה קטלנית שבה רכב חצה קו הפרדה לבן ופגע ברכב אחר. המקרה זכה לסיקור תקשורתי נרחב, והוביל לחקירה פלילית נגד הנהג הפוגע.
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בתאונות קטלניות שבהן מעורבים קורקינטים חשמליים, כולל מקרים שבהם נהרגו צעירים בתאונות עם כלי רכב כבדים. מקרים אלה הביאו להגברת הפיקוח והחקיקה בנושא.
שיעור ההרוגים מבין רוכבי האופנוע גבוה משמעותית מהשיעור בקרב נהגי רכב פרטי. מספר מקרים שבהם נהגים צעירים נהרגו בתאונות אופנוע זכו לתשומת לב ציבורית ולדיון על הצורך בשיפור הבטיחות בדרכים.
שיעור ההרוגים מבין הולכי הרגל בישראל גבוה משמעותית ממדינות אחרות. מקרים רבים שבהם הולכי רגל נפגעו בעת חציית מעבר חציה זכו לסיקור תקשורתי ולחקירות פליליות.
בתאונת דרכים קטלנית, רצוי לערב עורך דין העוסק בתחום, מוקדם ככל האפשר.
עורך הדין ישמע את גרסתכם לאירוע כאשר הדבר כמובן תחת חסיון עורך דין לקוח.
גרסתכם עשויה לטמון בתוכה נתונים שלא חשבתם שהם בעלי משקל ואלו יכולים להיות חיוניים ביותר.
מיד לאחר פגישתכם עימי, אני אצא למקום האירוע, בליווי בוחן תאונות דרכים, על מנת לאמוד את המקום, שרידי התאונה, שדה הראיה ועוד.
במצב זה, פגישת הייעוץ עימכם, תכין אתכם טוב יותר לחקירה במשטרה, כך שתתמודדו עם החקירה, למרות סערת הנפש בה אתם נמצאים, במצב טוב יותר. בשיחת הייעוץ, אסביר לכם כיצד החקירה מתנהלת, וכיצד להתמודד בצורה נאותה עם שאלות החוקר.
בעת החקירה עורך הדין אינו יכול להיות נוכח בחדר, אך ההכנה עימי תישאר בזיכרונכם ותסייע לכם רבות.
בסיום החקירה יתכן וקצין תנועה יבחן את האפשרות לפסול את רישיון הנהיגה שלכם ל 90 יום.
לעיתים, כדאי לבחון את שאלת הגשת בקשה לקיצור הפסילה המנהלית או אף לבטלה.
מהות האירוע, הפגיעה, יתר הראיות, מצבכם האישי, עברכם התעברותי, כולם מהווים משקל מכריע בהחלטת הקצין.
באם מוגש נגדכם כתב אישום בתאונת דרכים, פנו לעורך דין תעבורה העוסק בתחום, מוקדם ככל האפשר, גם אם לא קיבלתם ייעוץ טרם החקירה וזאת על מנת לסייע לכם ולהקטין את הנזק, ככל האפשר.
ככל האפשר, צלמו את מיקום הרכבים מיד לאחר התאונה עם מבט קרוב ומרוחק על מנת לראות את הרחוב, תאורה ועוד.
הגישו עזרה ראשונה כמיטב יכולתכם והזעיקו עזרה של כוחות ההצלה. זכרו, לעיתים אדם אשר אינו אשם בתאונה, עוזב את המקום ולא מזעיק עזרה ובכך גלומה עבירה חמורה מאוד הרבה יותר מגרימת התאונה.
במידה ומגיעה משטרה או בוחן תנועה, שימו לב למה שנאמר לכם ולמה שאתם אומרים, דברים כגון, למה דרסת אותו, שאלה הטמונה האשמה עוד טרם החקירה היא שאלה שלא צריך לענות עליה טרם התייעצות עם עורך דין העוסק בתחום התעבורה.
אין באמור בתוכן או במאמרים על מנת להוות ייעוץ משפטי
2025@ כל הזכויות שמורות לעו"ד ורד שי
