נהיגה בפסילההיא אחת עבירות התעבורה החמורות בדיני התעבורה גם אם היא לא נלווית לעבירה אחרת.
בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, חומרת העבירה נובעת מחומרת ההפרה עצמה, כלומר, אי ציות לגורם הפוסל ולרשויות המדינה.
הגורם הפוסל הינו בדרך כלל משרד הרישוי ו/או משטרה ו/או בית המשפט.
נהג המפר איסור זה ונוהג למרות האיסור ונוהג בזמן פסילהמהווה בעיני בית המשפט גורם שיש בו על מנת להפר את הסדר השלטוני והסדר הציבורי.
מאחר ובתי המשפט מייחסים חומרה ומסוכנות המלוות לעבירה זו, מלבד הסיכון הגבוה למעצר מיידי, בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה, חלק מרכיבי הענישה הוא מאסר, אם זה מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר בדרך של עבודות שרות ובמקרים חריגים רק מאסר בדמות מאסר על תנאי.
כבר נקבע בפסיקה כי נהג הנוהג רכב בעת שהוא פסול מלנהוג על פי מצוות בית המשפט, פוגע באושיות המשפט וכאילו מכריז שהוא לא רק "מצפצף" על האמור בחוק, אלא גם על מצוות בית המשפט (פ"ל תעבורה עכו 246/07 מדינת ישראל לשכת תביעות גליל – משטרת ישראל נ' מיכאל דביר, תק-של 2010(4), 3335, 3336 (2010).
נהיגה בפסילה - החוק
העבירה של נהיגה בזמן פסילה, מוגדרת בסעיף 67 לפקודת התעבורה:
"מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד"
נהג אשר נפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה, והודע לו באופן רשמי על דבר הפסילה, ולמרות זאת, נהג ברכב, עבר עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
נהיגה בפסילה - ההוכחה
על מנת להוכיח עבירה של נהיגה בזמן פסילה יש להוכיח שלושה רכיבים עיקריים:
דבר הפסילה מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה
הודעה לנהג בדבר הפסילה
נהיגה ברכב בזמן הפסילה
יחד עם זאת קיימים מקרים בהם קיימת בעיה של הוכחת אחד מהרכיבים (כגון אי ידיעה) ולכן תמיד רצוי להתייעץ ולהתלוות על ידי עורך דין מיומן בתחום.
עורך דין תעבורה מנוסה, יוכל לבדוק את הרכיבים הקיימים ויתר הראיות, על מנת לתקוף את האישום בצורה הטובה ביותר ובכך יוכל להגיע לתוצאה המשפטית הטוב ביותר עבור הלקוח.